תכונות הגוף תלויים בחוקי החומר ולכן הוא מזדקן ומתכלה. אנחנו נולדים גמישים ומסוגלים לבטא את רגשותינו בחופשיות וללא מעצור.

מערכת היחסים הראשונה והבסיסית של האדם היא תלות בדמות המטפלת. עם השנים, מערכות היחסים שלנו הופכות מורכבות יותר. אנו מאחסנים זכרונות וטראומות אל תוך חלקים מודעים ולא מודעים במח. כל אלה נצרבים בכל תא ותא בגופינו והגוף זוכר הכל. כך, בבגרותנו מערכת היחסים הפנימית שלנו, הופכת מורכבת יותר גם כן.

מקום מושבה של התודעה נמצא ברובד המנטלי והיא כוללת בתוכה גם את הרובד הרגשי שלנו. גם ברובד זה, אנו נולדים כדף חלק ועם הזמן לומדים לחשוב, לקטלג, לבקר ולהשוות, לדמיין ולתכנן. החלק הזה מושפע במידה רבה גם מהתניות חברתיות ותרבותיות וכל התפקודים שלו בעלי השפעה ישירה על קשת הרגשות שאנחנו, כבני אנוש, נחווה. החל מרגשות ראשוניים כגון פחד ובטחון (שנועדו לתמוך בהישרדותינו) וכלה ברגשות נעלים יותר כגון: אהבה, שנאה, כעס, חמלה ועוד.   באופן מפתיע, גם רובד זה נחשב לרובד חומרי שכן מחשבות, תחושות ורגשות מתקיימים בתוך המח המהווה את "מרכז הבקרה" של הגוף הפיזי.

זהו רובד לא גשמי ובלעדיו הגוף והתודעה (הרובד המנטלי-רגשי) הם חומר שאין בו את אנרגיית החיים (הפראנה ע"פ היוגה). על מנת לתמוך בקיום שלנו, הרובד הרוחני מייצר סימפטומים ברבדים האחרים (הגופני ו/או המנטלי-רגשי) והם יבואו לידי ביטוי באחד מהם בצורה של חוסר איזון, הפרעה ואף חולי.