ביום בחירות אחד נקום ונשנה את מציאות חיינו. כל יום יכול להיות יום כזה, אבל באותו יום ממש נחתום על הצהרת נאמנות לעצמנו.
לסולם הערכים שלנו.
וביום הזה, ניצור קרקע חדשה לקיומנו. ממנה נעקור סבך ועשב של כל השלילי שנכתב על מצע ילדותנו.
נחבק את הילד/ה שהיינו ונלחש לה/ו:
עוד תבואנה למידות, אהוב/ה
וכך הפחדים, המחשבות (גם הרעות וגם הטובות) יקפאו ויהפכו לתמונה התלויה על קיר תודעתנו. נתבונן בה ונזכור שהבחירה בידינו; האם לאפשר לתמונה ליצור את מציאות חיינו, או להשאיר אותה תלויה שם על הקיר. כי היא רק תמונה.
את הכיתוב: "כל יום הוא יום של בחירה. בחר.י בטוב" נתלה על לוח ליבנו.
ובכל יום כזה, יתקיים גם ויתור.
כי אין האחד יכול להתקיים בלי האחר.
נוותר, על משהו שכבר לא משרת אותנו. אולי הרגל מנטלי שאנחנו לא מכירים את עצמנו בלעדיו כבר תקופה ארוכה, אולי דעה שהיה לנו מאד נוח להחזיק בה ששכחנו שהיא כבר לא רלוונטית, או אמונה מגבילה שטבועה בנו עמוק כל כך ששכחנו שניתן לעקור, כי מזמן פג תוקפה אולי איזה עצב כרוני שדרכו אנו משיגים חמלה ואולי, סתם פשוט נשנה יציבה. נזקוף את הגב ונאפשר לריאות לנצל את קיבולתם המלאה והאוויר שיכנס יאפשר מרחב חדש לפעולה, למחשבה, לנשימה.
ואז נבחר כל יום עוד קצת להרחיב מפת תודעתנו לכל הכיוונים
לאורכה ולרוחבה, לעומק ולגובה.
Comments