דינמיקה משפחתית מתנהלת על בסיס יחסי הכוחות בין מבוגרים שעסוקים כל הזמן,
במסגרת התנאים והיכולות,
לייצר את קרקע הפוריה ביותר עבור ילדיהם לפרוח.
באותה קרקע שאותה הם מזינים, גם הם כזוג, אמורים לפרוח.
אבל את זה קצת שוכחים.
על התחושה שילדינו הם שלוחה שלנו ועל עומק ההזדהות עמם רבות נכתב ודובר.
אבל איכשהו, עם בני הזוג שלנו זה תמיד סיפור אחר.
הבסיס לקונפליקטים בזוגיות הוא האופן בו כל אחד מבני הזוג מתמודד ומתייחס אל הרגשות השליליים הקיימים בתוכו.
בפסיכולוגיה ישנו מושג שנקרא "מטא קוגניציה" והוא מתייחס ליכולתו של אדם לחשוב על מחשבותיו ולהיות מודע לתהליכי חשיבתו.
ידוע שמחשבות מייצרות רגשות שמייצרים מחשבות וכל אלו יוצרים הלך רוח. מכאן, נצא לפעולה. (לדבר, לחשוב, לעשות.. כל אלו הן פעולות)
אני שומעת לא פעם מונחים שחווים קושי או עומס רגשי כלשהו המוצאים עצמם מאוכזבים מבן הזוג או מהאופן בו הוא מתמודד עם הקושי שלהם.
נוצרת בנו ציפיה שבן הזוג יכיל אותנו וגם אם הוא יתאמץ לעשות זאת, כל זמן שזה לא נעשה באופן שנראה לנו לנכון, מבחינתנו זה לא מספיק טוב.
יש מי שיפגוש לדוגמא עצב ויניח לו להיות בעוד השני יעשה הכל כדי לא לפגוש את העצב. כך,
מתוך 2 נקודות מבט שונות מתחילים להיווצר הפערים.
ואז מגיע הרגע לקבלת עזרה, לפגישה עם עצמך, להתכנסות פנימה.
דרך הדאון טיים טראנס או דרך המדיטציה נוצרת פגישה אינטימית עם ההכרה שלי. עם כל קשת הרגשות שעולים בי והפגישה עבור כולנו, היא לא פשוטה.
טבעה של הכרתנו היא: לראות בעיה ולרצות לפתור אותה. ואם היא לא ניתנת לפתרון אז יצרנו מנגנונים מתוחכמים להתמודדות עם בעיות:
או להתחמק מהן בכל דרך אפשרית ואם כבר פגשנו אותן אז ננסה לדחות ולהאבק בהן שיעלמו, או שנאחז במשהו שיגרום לנו לשכוח שהיא קיימת.
בעיות לא נעלמות.
הן באות והולכות כל הזמן וגם תרגול מיינדפולנס לא בהכרח מעלים אותן.
אבל האפשרות להתבונן על מה שאנחנו קוראים "בעיות" דרך קבלה של כל קשת הרגשות שעולים, לקבל את העובדה שהם קיימים בנו כחלק מהגדרתנו כבני אנוש ללא שיפוט ולבדוק מה ניתן לשנות בפעולות שלנו (שהן בד"כ אוטומטיות) על מנת שהבעיה תראה אחרת, זה החופש.
החופש לפעול מתוך בחירה יאפשר לנו להכניס מודעות לתוך הדינמיקה הזוגיות והמשפחתית. כשנצליח לעשות את זה, לא נצטרך שמישהו בצד השני יחזיק עבורנו את הרגש ה"בעייתי" בכל פעם שיעלה.
מודעות תאפשר את הבחירה במה להזין את הקרקע המשפחתית שלנו, כי הזרעים שנזרע, הם יהיו הקוצים או הפרחים שישגשגו בגינת ביתנו.
Comments