להפסיק לסבול זו החלטה לא פשוטה. כי היא כוללת בתוכה ויתור על הרגלים מנטליים ושחרור של קבעונות אחרים שאימצנו פעם כאמת בלעדית ושכחנו לבדוק האם הם עדיין רלוונטיים.
אני פוגשת בקליניקה אנשים שהאשמה והבושה הפכו להיות חלק מהזהות שלהם הקורבנות, בעקיפין, משרתת אותם האמונות המגבילות מנציחות את עצמן
והחרדה מצליחה להגדיר את ה"אני" שלהם עד שלעתים כבר לא זוכרים מי הם בלעדיה.
זה מתחיל קודם בלמצוא את הכוח והאומץ לשנות. לא את המציאות, כי אם את האופן בו אני תופסת אותה ובעיקר את האופן בו אני תופס את עצמי. תהליך כזה מסתיים בבחירת משקפיים חדשים! דרכם, הכל נראה אחרת.
Comments